מכיל תרכיב משולב המגן נגד מחלות חתולים נפוצות. החיסון המשולש מכיל תרכיב נגד חתלתלת, קליצי, וירוס ורינוטרכאיטיס; ואילו החיסון המרובע מכיל גם תרכיב נגד כלמידיה.
חתלתלת
מחלה נגיפית קטלנית נפוצה, הגורמת לשלשול, הקאות מתמשכות, התייבשות מהירה, דיכאון ויללות עזות בזמן מגע. המחלה פוגעת במעי הדק, בכבד, בטחול ובמח העצמות, וגורמת למוות זמן קצר בלבד לאחר הופעת סימניה. המחלה ניתנת למניעה על ידי חיסון.
וירוס קליצי
מחלה נגיפית הגורמת לדלקת בדרכי הנשימה העליונות, מלווה בעיניים דומעות אף זולג והתעטשויות. נשימה כבדה, שיעול ופצעים בחלל הפה והלשון.
רינוטרכאיטיס
מחלה נגיפית קשה הפוגעת בדרכי הנשימה העליונות וגורמת לדלקת, מלווה בהפרשות בעיניים, באף ובקנה הנשימה. סימני מחלה נוספים הם חום גבוה, אדישות, התעטשויות בלתי פוסקות, דלקת ריאות ולעיתים גם פצעים מוגלתיים על הלשון.
כלמידיה
מחלה הנגרמת מחיידק הפוגע בעיקר בגורים צעירים. גורמת לדלקות עיניים ולעיתים לדלקת בדרכי הנשימה. מופיעה יותר אצל גורים היוצאים מהבית וחסרי בית. תרכיב נגד כלמידיה מופיע רק בחיסון המרובע.
מתן החיסון המשולש/מרובע: חיסון ראשון- לגורים בני 8-9 שבועות, חיסון שני בגיל 12 שבועות ובהמשך פעם בשנה במשך כל החיים.
התולעים הן טפילים פנימיים, בהם נגועים כלבים וחתולים לעיתים קרובות. התולעים הנפוצות ביותר הן תולעי המעיים העגולות (נמטודות) והשטוחות (תולעי סרט). התולעים העגולות מצויות בכלבים וחתולים בוגרים, הנדבקים בהן מאמותיהם, ברחם או ביניקה. אפשר להידבק בהן גם ממגע עם צואה של חיה הנגועה בתולעים. התולעים השטוחות מקורן בעיקר בפרעושים. כשכלב או חתול מלקקים או נושכים את עצמם כדי להתגרד, הם בולעים פרעושים, שבגופם תולעים צעירות, וכך הוא נדבק. התופעות של הדבקות בתולעים שטוחות היא פגיעה ברקמות ובאיברים הפנימיים, חסימת מעיים, פגיעה בתפקוד המערכת החיסונית, חולשה, רזון, אנמיה, בטן נפוחה וכואבת, הקאות שלשולים. מתן התרופה היא בכדורים או זריקה, המשמידה את התולעים הקיימות. אין טיפול המונע הדבקות חוזרת בתולעים, לכן יש לחזור על הטיפול לפי הנחיית הווטרינר פעם ב-3 חודשים. חשוב לזכור כי כפי הנראה חיה הנגוע בפרעושים תהיה נגוע בתולעים.
פרעושים
הטפילים הנפוצים ביותר בכלבים וחתולים. הם חיים על גוף בעל החיים וניזונים ממציצת דמו. הפרעושים מתפתחים בסביבת המחיה של החיה- בבית בין שיערות השטיח, חריצי הרצפה, בחוץ בסדקים ובחול, וקופצים על החיה ונצמדים אליה כדי למצוץ את דמה. פרעושים גם עוברים מחיה לחיה. פרעושים מתרבים במהירות ובתנאי חום ולחות וכן עיקר פעילותם היא בחודשי האביב והקיץ.
הם גורמים לגירויים וגירודים בעור, פצעים ודלקות עור, נשירת שיער, איבוד דם העלול לגרום לאנמיה ואף מוות; העברת תולעיי מעיים (פרעושים הם פונדקאי הביניים של תולעים שטוחות).
בכדי למנוע את עליית הפרעושים על הכלבים את התפשטתם ברחבי הבית, יש צורך בהדברתם מן החיה והגנה עליה מנגיעות חוזרות באמצעות תכשירים וטרינריים חיצונים והדברה מקומית של הבית עצמו. מכיוון שמינון לא נכון בשימוש בחומרי הדברה כנגד פרעושים יכול להיות מסוכן, יש להתייעץ עם ווטרינר ומדביר מוסמך לפני השימוש.
קרציית הכלב
קרצית הכלב היא קרצית הנפוצה ביותר בעולם. היא נטפלת בעיקר לכלבים, ומוצצת את דמם. הקרציות נמצאות בעיקר בחוץ, ולכן הן עולות בעיקר על כלבים שחיים מחוץ לבית, או נמצאים הרבה בחוץ.
הם גורמים לגירויים מקומיים, זיהום חיידקי, דלקת עור חריפה ואנמיה. קרצית נגועה עלולה להעביר לכלב מחלות, ביניהן קדחת הקרצית (ארליכיוזיס), הנגרמת מטפיל החודר לתאי של הכלב באמצעות עקיצת קרצית. בגוף הכלב הטפיל פוגע בתאי הדם, בטחול, במח העצם ובאיברים נוספים. המחלה מתבטאת בדיכאון וחולשה, ובהמשך הופכת לכרונית וגורמת לאנמיה, חום, דימומים וזיהומים משניים, רזון קשה ואף מוות.
דרכים למנוע הדבקות והתפשטות של הקרצית הם ריסוס סביבת המחיה של הכלב והגנה עליו מנגיעות חוזרות בקרציות, באמצעות תכשירים וטרינריים מתאימים לטיפול חיצוני. מחלת קדחת הקרצית ניתנת לטיפול בעזרת אנטיביוטיקה מתאימה. אבל, עדיף למנוע אותה על ידי טיפול נכון המונע מהכלב הידבקות בקרציות.
