עיקור וסירוס

עיקור וסירוס חיות מחמד הינם בעלי חשיבות רבה הן לבעלי החיים עצמם, הן לבעליהם והן לסביבה. רצוי לעקר או לסרס בעל חיים מעת הגעתו לבגרות מינית אלא אם כן הוא בעל ערך רבייתי (גזעי שרוצים ממנו/ממנה גורים. לבעלי החיים אין שום צורך פיזיולוגי או רגשי מוכח בחוויית ההיריון וההמלטה או בחוויית ההזדווגות. אנו נוטים לעשות האנשה לחיות המחמד וליחס להן רגשות ותחושות שאנו חשים ושאין להן כל יסוד או בסיס. עיקור וסירוס הינם למעשה פעולות כירורגיות שבמהלכן אברי הרבייה מוסרים במלואם (רחם ושתי שחלות בנקבה, אשכים וצינוריות הזרע בזכרים). זהו ניתוח המתבצע בהרדמה כללית ובעל החיים חוזר לתפקוד מלא כעבור 24-36 שעות.

 

עיקור מפחית בהרבה את מקרי סרטן העטינים בעיקר אם העיקור נעשה לפני ייחום ראשון, ועל כך יש תיעוד רב בספרות המדעית. הוצאת הרחם והשחלות מונעת דלקות רחם וגידולי רחם שהינן קיימות בכלבות הלא מעוקרות.

 

כלבים וחתולים מסורסים יברחו פחות מהבית ופחות ילכו לאיבוד במסעם אחר נקבות מיוחמות, יריבו פחות עם כלבים וחתולים אחרים על נקבות מיוחמות ויהיו מרוסנים יותר ובעלי מזג נוח יותר. 

גם כלבים או חתולים בלתי תוקפנים באופיים עלולים להיות קורבן  לתוקפנות כאשר הם אינם מסורסים. סירוס, כמו העיקור, עוזר במניעת המלטות בלתי רצויות וצמצום אוכלוסיית הכלבים והחתולים חסרי הבית. כמו כן, סירוס מונע מחלות הקשורות במישרין להורמון המין הזכרי – גידולי אשכים, גידולים ודלקות של בלוטת הערמונית וכן בעיות עור על רקע הורמוני מין.