רוב הכשות הנחש בארץ ישראל הן של נחשים ממשפחת הצפעיים. עונת ההכשות היא בעיקרה בין חודש מאי לחודש אוקטובר, כאשר מרבית המקרים הם בשעות הצהריים והערב, בהתאם לשעות הפעילות של הנחשים. הארס מכיל מספר רכיבים שגורמים לפגיעות שונות כגון: פירוק חלבונים, פגיעה בכלי הדם שגורמת בין היתר לבצקת מקומית, הרס שומנים, פגיעה תאית ופגיעה במנגנון הקרישה התקין של הדם.
ממה מושפעת חומרת ההכשה?
- מיקום ההכשה- הכשה ברגל נחשבת מסוכנת יותר בהשוואה להכשה באזור הפנים (בניגוד למה שאנו עשויים לחשוב), וזאת מאחר ובאזור הפנים והצוואר יש יותר תת-עור כך שלארס לוקח יותר זמן לחדור לדם.
- משקל גוף הכלב- בכלבים גדולים יותר הסיכוי לתמותה יורד.
- כמות הארס שהוזרק- כמות הארס אינה זהה בכל הכשה. עובדה מעניינת היא שכ- 20% מההכשות נחשבות “יבשות”, כלומר ללא הזרקת ארס כלל.
- עונת השנה- הכשות בתחילת העונה (מאי-יוני) נחשבות פעמים רבות כמסוכנות יותר לעומת סוף העונה.
- פעילות גופנית לאחר ההכשה- התרגשות ופעילות עלולות להגביר את פיזור הארס בגוף.
מהם הסימנים במקרים של הכשת נחש?
חשוב לדעת כי הסימנים עשויים להופיע רק לאחר מספר שעות והם כוללים:
- נפיחות באזור ההכשה– קורה בכל הכלבים
- סימני נשיכה מניבי הנחש- ניתן להבחין במחצית מהכלבים
- נשימה מהירה והלחתה
- שטפי דם בעור באזור ההכשה
- שינויים במצב ההכרתי- במצבים קשים
בנוסף לאלו, בבדיקה פיזיקלית ע”י וטרינר עשויים להימצא גם: דופק מהיר, עליה בטמפ’ הגוף והגדלת קשרי לימפה מקומיים.
בבדיקות הדם נוכל לגלות סימנים של הפרעות קרישה, בעיות עור אצל כלבים אך יש לציין שברוב המקרים הפרעות אלו לא יופיעו מיד לאחר ההכשה. בנוסף פעמים רבות נראה גם חלבון נמוך בדם, אנמיה ושינויים נוספים במדדים ביוכימיים.
טיפול
הטיפול הבסיסי כולל עירוי נוזלים תוך ורידי, אנטיביוטיקה, אנטי-היסטמינים ושיכוך כאבים. כמו כן, במקרים מסוימים מומלץ לטפל גם באנטי-ונום (נוגד ארס).
לסיכום
הכשת נחש עשויה להיות מסכנת חיים. בכל מקרה של הכשה, גם אם הכלב נראה מצוין, יש להגיע לטיפול רפואי אצל וטרינר ברחובות וזאת מאחר והסימנים הקליניים עשויים להופיע רק לאחר מספר שעות. בהינתן טיפול רפואי מתאים ובזמן, סיכויי ההחלמה מהכשת נחש בכלבים הינם טובים מאוד.
