שלשולים מאוד שכיחים בקרב כלבים. לעיתים השלשול יחלוף מעצמו ולעיתים יש צורך בטיפול רפואי.
אם הכלב שלך משלשל כבר יותר מיומיים, אם מופיע דם בשלשול או אם הכלב אפאטי, יש לגשת בהקדם לבדיקה רפואית. כמו כן בכל מצב של שלשולים בגורים יש לגשת לבדיקה.
הסכנה המרכזית במקרי שלשול היא התייבשות. סכנה נוספת היא חדירת החיידקים ממערכת העיכול אל מחזור הדם. כמו כן, כשיש שלשול כרוני, כלומר שלשול מעל שבועיים, עלולה להיות פגיעה בספיגת המזון ממערכת העיכול.
גורמים שקשורים במזון: החלפת מזון מהירה, אכילת מזון מקולקל, מזון לא מתאים, אלרגיה למזון.
גורמים זיהומיים: וירוסים, חיידקים (יכול להיות זיהום בסלמונלה או קמפילובקטר או מצב הנקרא דיסביוזיס בו יש גדילה לא מאוזנת של חיידקי המעיים), תולעים, פרזיטים חד תאיים.
חסימה במערכת העיכול- גוף זר, גידול
בעיות מחוץ למערכת העיכול: דלקת לבלב, בעיית כבד או כליות
לאחר לקיחת היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית, יוחלט האם יש צורך בהמשך בבדיקות נוספות כגון: בדיקת דם, צילום רנטגן, בדיקת צואה, אולטראסאונד ועוד.
הטיפול יותאם בהתאם למצב הכלב ולאבחנה. לרוב יהיה צורך במעבר זמני למזון רפואי קל לעיכול. לעיתים יהיה צורך בטיפול נגד טפילי מעיים ואנטיביוטיקה. במקרים חמורים יותר בהם יש סכנת התייבשות, יהיה צורך באשפוז ומתן עירוי נוזלים ותרופות לווריד.
כמובן שלא ניתן למנוע לחלוטין מקרים של שלשולים, אך ניתן לצמצם סיכויים ע”י נקיטה של מספר אמצעי זהירות: במידה ומחליפים מזון יש לעשות זאת בצורה הדרגתית, להימנע ממתן מזון ביתי שמנוני ומתובל, שמירה על הכלב בזמן טיול שלא יאכל “זבל”, מתן טיפול קבוע נגד טפילי מעיים.
